בתחום דיני העבודה הנוגעים לענייניים שבין המעסיק לעובד, דנים בבית הדין לעבודה אשר מורכב משופט אשר מייצג את המעסיקים ומשופט אשר מייצג את העובדים. מאחר והדיונים מתקיימים במתכונת הזו, רבים מהמעסיקים מאמינים כי מדובר רק בהליך משפטי הקשור בענייני חוזים, אשר ניתן לפתור בין הצדדים, ללא השלכות וסכנה לרישום פלילי.
למעשה עבירות בתחום דיני העבודה עשויות לחשוף את המעסיקים לכתבי אישום פליליים עקב אי הכרת חובותיהם. על כל מעסיק לדעת ולהכיר את חובותיו הנוגעות לעובדיו וזאת בכדי להימנע מהפרת ההוראות, אשר מהוות עבירה פלילית ואף עשויות להוביל לעונשי מאסר.
אכיפת דיני העבודה
על מנת לאכוף את דיני וחוקי העבודה ולפעול למיגור תופעת האפליה של עובדים, מדינת ישראל הגבירה בשנים האחרונות את האכיפה בתחום.
האכיפה מתבצעת בכמה דרכים:
בעזרת פיקוח
של מפקחים מטעם התמ"ת – המפקחים מוסמכים בכל הנוגע לדיני עבודה והינם רשאים להיכנס למקומות עבודה ולבקש מהמעסיק להציג מסמכים וכן לחקור במידה וישנם חשדות בנוגע לעבירות שונות.
תביעה אזרחית
לכל עובד זכות להגיש תביעה אזרחית כנגד המעסיק, התביעה האזרחית עושיה להתבצע בחפיפה לתביעה הפלילית ולכן מעסיקים עשויים למצוא את עצמם מתמודדים גם מול תביעה אזרחית וגם מול תביעה פלילית.
העמדה לדין פלילי
העמדה לדין אשר מתנהלת כהליך פלילי לכל דבר ועניין.
אכיפה דיני העבודה באופן מנהלי
למפקח של משרד העבודה, לרווחה ולשירותים חברתיים החוק מקנה סמכויות ענישה מנהלתיות כנגד המעסיקים. משרד העבודה מוסמך לנהל את הליכי החקירה כאשר עולה חשד כי הופרו ההוראות הנוגעות לחוקי העבודה.
האכיפה המנהלית תתבצע בצורה הבאה:
התראה
המעסיק יקבל אזהרה ויידרש לחדול באופן מידי מההפרה אשר בוצעה כנגד העובד, במידה והמעסיק יפר את האזהרה, הוא עלול לספוג קנס כספי.
קנס כספי
במידה והמעסיק לא חדל מההפרה הוא יקבל דרישת תשלום עיצום כספי. המעסיק יהיה רשאי להציג את טענותיו תוך 30 יום מקבלת ההודעה בגין העיצומים.
אכיפת דיני עבודה במישור הפלילי
חלק גדול מהתביעות אשר מתבצעות על רקע חוקי העבודה מטופלות על בסיס אזרחי, אך קיימים מצבים בהם העבירה על החוקים תגרור סנקציות פליליות. במקרים בהם הופרו חוקים אלו ההתנהלות תהיה כתיק פלילי רגיל. החקירה עלולה להוביל להגשת כתבי אישום כנגד המעסיקים ואף כנגד התאגיד.
החוק | שנה |
חוק שכר מינימום, תשמ”ז | 1987 |
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה | 1988 |
חוק עובדים זרים – העסקה שלא כדין | 1991 |
חוק ביטוח בריאות ממלכתי | 1994 |
חוק עבודת הנוער | 1953 |
חוק שעות עבודה ומנוחה | 1951 |
חוק הסכמים קיבוציים | 1957 |
חוק דמי מחלה | 1976 |
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות | 2001 |
סעיף 29 לחוק מידע גנטי | 2000 |
חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם | 1996 |
חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד | 2012 |
פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) | 1970 |
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות | 1998 |
חוק איסור אפיית לילה | 1951 |
חוק חומרי נפץ | 1954 |
חוק הודעה לעובד – תנאי עבודה | 2002 |
חוק שירות לאומי – תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי | 1998 |
חוק עבודת נשים | 1954 |
חוק ארגון הפיקוח על העבודה | 1954 |
חוק הגנת השכר | 1958 |
חוק הגנה על עובדים – חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין | 1997 |
פקודת מחלקת העבודה | 1943 |
פקודת תאונות ומחלות משלוח יד | 1945 |
חשיבות הייצוג המשפטי
על מנת לשמור על עצמכם ועל העסק שלכם ישנה חשיבות גבוהה בפניה לשירותיו של עו"ד מנוסה בתחום דיני העבודה, שכן פתיחת ההליך הפלילי כנגד המעסיק בכל הנוגע לדיני עבודה תוכל לפגוע בשמו הטוב, להותיר למעסיק רישום פלילי ובנוסף חושפת את המעסיק לעונשים כבדים הכוללים קנסות ואף מאסר.