הזנחה והתעללות בחסרי ישע וקטינים

הזנחה והתעללות הינה עבירה פלילית חמורה

מדורי הפלילים בתקשורת בחודשים האחרונים גדושים במקרים מזעזעים של התעללות בפעוטות, קטינים וחסרי ישע – על ידי הורים, גננות ומטפלים סיעודיים. הזנחה והתעללות בקטינים וחסרי ישע היא אחת העבירות הפליליות החמורות בספר החוקים של מדינת ישראל ובצידו ענישה חמורה של מאסר בפועל.

מדורי הפלילים המובילים במרחב הדיגיטלי חשפו אותנו למספר סיפורים מזוויעים של הזנחה והתעללות בעת האחרונה:

1. הזנחה של שני הורים מרמלה את בתם בת השנה וחצי שאושפזה במצב בינוני לאחר שאכלה חומר החשוד כסם מסוג קנאביס.
2. באשקלון נחשפנו למקרה מצער של חשד להתעללות של אב בבתו בת ארבעה חודשים שסבלה מחבלת ראש קשה – עובדה שהובילה למעצרו של האב.

מי מוגדר כאדם חסר ישע?

החוק מגדיר "חסר ישע" כאדם שלא מסוגל להגן על עצמו, לדאוג לצרכיו האישיים או לבריאותו. על פי מקור מהימן במשפט הפלילי, אדם חסר ישע לא יכול לדאוג לעצמו מחמת אלו:

1. בשל גילו – אם מדובר בפעוט או ילד קטן או לחילופין בשל היותו קשיש.
2. התפתחותו – אדם בעל הפרעה התפתחותית, פיזית או נפשית, יכול להיחשב חסר ישע.

חסרי ישע יכולים להיות אנשים שנמצאים וחיים במסגרת משפחתם הגרעינית או כאלה הנמצאים במסגרת טיפולית חוץ ביתית דוגמת הוסטלים.

חלקם יהיו אנשים חולים ברמה הפיזית ו\או הנפשית ואף כאלו הלוקים בשכלם ברמות כאלו ואחרות.

עבירת התעללות בחסר ישע

עבירת ההתעללות בחסר ישע היא עבירה חמורה המאופיינת בפגם מוסרי מובהק וחמור וזאת בשל העובדה שהפגיעה היא באדם שאינו יכול ומסוגל להגן על עצמו מפני אותה פגיעה.

אחד התיקים המזעזעים שידעה החברה הישראלית הוא עניינה של כרמל מעודה, מפעילת הפעוטון "בייבי לאב" מראש העין – שהורשעה לאחרונה במעל 18 מקרי התעללות קשים בפעוטות שהיו באחריותה.

כל אדם החשוד בפגיעה בהתעללות בחסר ישע חשוף  להגשת כתב אישום, עמידה לדין פלילי לענישה של עד 7 שנות מאסר בפועל.

במקרים ובהם אותו אדם מתעלל הוא מטפל או מוגדר כאחראי על חסר הישע העונש המירבי הוא עד 9 שנות מאסר בפועל.

כך למשל בעניינה של כרמל מעודה, העונש המקסימאלי שניתן להטיל עליה הוא 9 שנות מאסר בפועל בגין כל אחד ממעשי ההתעללות שביצעה בפעוטות בהם טיפלה.

חובת דיווח על התעללות בקטינים וחסרי ישע

החוק להגנה על קטינים וחסרי ישע מחייב כל אזרח לדווח על חשד להתעללות בחסר ישע או קטין – אי דיווח מהווה עבירה פלילית עצמאית שדינה מאסר וקנס.

המחוקק לא מוכן לקבל "העלמת עין" מצידם של עדים לאירועי התעללות בקטינים, כך החלו בשנים האחרונות להעמיד לדין גננות, סייעות, אחים גריאטריים ומטפלים סיעודיים שהיו עדים להתעללות על ידי אחר בקטין או חסר ישע אך נמנעו מלדווח.

לא פעם אותם אלו שבחרו להעלים עין בשל חשש למקום העבודה או לנקמה מצד המתעלל – קיבלו כתב אישום פלילי ונאלצו לשכור שירותי עורך דין פלילי לייצוג בהליך המשפטי.

העבירה הפלילית של אי דווח היא אחת העבירות המיוחדות בספר החוקים שכן היא מאשימה אדם בעבירה פלילית בגין מעשה שהוא לא עשה, בשונה מרוב העבירות הפליליות שמבקשות להתמודד עם פעולה אקטיבית.

כיצד התעללות בחסר ישע יכולה לבוא לידי ביטוי?

כפי שראינו מעלה, ניתן להבחין בשני במספר סוגי התעללות:

1. פגיעה כלפי קטינים על ידי אחראי עליהם – לרוב במסגרת של גן או בית ספר.
2. פגיעה בחסרי ישע על ידי אחראי עליהם – לרוב על ידי מטפל בבית חולים, גורם סיעודי או מדריך במסגרת לימודים של ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
3. פגיעה בקטין או חסר ישע שלא על ידי אחראי.

רף הענישה מחמיר והביקורת הציבורית גואה, התחושה היא שבשנים הקרובות נהיה עדים לענישה מחמירה ויוצאת דופן בתחום האלימות וההזנחה כלפי קטינים וקשישים.

לצד אלימות פיזית יש לקחת בחשבון גם התעללות הכוללת היבטים פסיכולוגיים קשים, דוגמת בידודו של חסר ישע, התנהגות משפילה כלפיו, העלבתו והימנעות מלעזור לו במסגרת קשייו התפקודיים.

בתוך אלו ישנה גם פגיעה מינית בחסרי הישע המהווה אחת מעבירות המין החמורות בספר החוקים. בכל חשד שמתעורר לפגיעה בקטין או חסר ישע, יש לדווח מיד למשטרה ולפעול ליצירת קשר עם עורך דין פלילי – בין אם מדובר במשפחת הקורבן או בחשוד עצמו.