המיסוי הבינלאומי יכול להשפיע באופן דרמטי על קבלת החלטות עסקיות, יצירת מקומות עבודה, מיקום העסק, ועל התחרותיות ובריאות הכלכלה לאורך זמן. העקרונות הבסיסיים של מדיניות מס תקינה גורסים כי:
- יש לחייב הכנסה פעם אחת בלבד, ובמידת האפשר קרוב למקור ההכנסה
- מערכת המיסוי צריכה להיות ניטרלית כשהיא מקבלת החלטות עסקיות
מיסוי בינלאומי נועד, בין השאר, להילחם בהעלמות מס שגורמות להזרמה פיננסית בלתי חוקית הפוגעת בתוצר המקומי הגולמי (התמ״ג), במיוחד במדינות עם הכנסה נמוכה יותר.
בנוסף, הסודיות הפיננסית היא זו שעומדת בבסיסה של כל פרשת שחיתות ושל כל ניצול לרעה של מסים ברחבי העולם – החל מאיי הבתולה וכלה בעיר דלאוור – והיא מאופיינת בחשבונאות תאגידית אטומה שמכסה על העברות רווחים והימנעויות מתשלומי מסים.
המיסוי הבינלאומי – אילו בעיות הוא מנסה לפתור?
תחת מערכת המס הבינלאומית הקודמת, המסים היו משולמים לרוב בתחומי השיפוט שבהם לעסק הייתה נוכחות פיזית. ככול שהעולם הופך יותר ויותר דיגיטלי, החלו עסקים לייצר הכנסות במקומות שבהם לעסק אין נוכחות חייבת במס. הגלובליזציה והעלייה של קבוצות רב לאומיות, הביאו לכך שיש הזדמנויות רבות יותר ליצירת רווחים מחוץ לתחומי השיפוט שבהם פועלות החברות.
מיסוי הוא אמצעי חיוני שמאפשר לעסקים לתרום לחברות ולקהילות ברחבי העולם. כאשר העסקים נעים אל מעבר לגבולות המדינות, הממשלות חייבות להבטיח שהמיסוי הוא שקוף ולא מפלה, כך שכול אחד יוכל ליהנות מהיתרונות של הסחר הפתוח וההשקעות.
מיסוי, כמנוף מרכזי בערכות הכלים של הממשלות, יכול להתברר לעתים ככלי קשה לתיאום בין המדינות ברחבי העולם. תיאום בינלאומי, לעומת זאת חיוני לחברות המתכוונות להשקיע ולהשתתף בסחר הבינלאומי.
פעולות חד-צדדיות או דו-צדדיות, שאינן מתואמות על ידי הממשלות יכולות להוביל לסיכון גדול של:
- מיסוי כפול – כאשר העסק ממוסה יותר מפעם אחת על אותם רווחים. מיסוי כפול עלול לייקר את המוצרים והשירותים שמציעים עסקים בינלאומיים.
- תחרות בלתי הוגנת ואי ודאות רבה לגבי השלכות המס על עסקאות חוצות גבולות, באופן שיעוות את ההשקעות והסחר הבינלאומי.
כיצד מונעים כפל מס?
אמנות דו-צדדיות, שבהן המדינות החתומות קובעות את כללי המיסוי שיחולו על הכנסות ונכסים הקשורים לשתי המדינות, נועדו לטפל בבעיית כפל המס. שיטת האמנה מכילה גם עקרונות לחילופי מידע בענייני מס ועבירות מס בין המדינות, כאשר הכללים המוסכמים מתווספים לכללי המס החלים על פי החוקים המקומיים של כל מדינה.
לפי גישה זו: אמנה למניעת כפל מס עדיפה על פני הדין המקומי של כל אחת מהמדינות, כך ש:
- אם הוראות האמנה מקלות יותר מהחוק המקומי, יחולו ההוראות של האמנה.
- אם הוראות האמנה מחמירות יותר מהחוק המקומי, יחולו הוראות הדין המקומי.
האמנה פותרת כפל מס בשתי המדינות הקשורות באמנה במספר דרכים, כגון: מתן זכות מיסוי בלעדית למדינה אחת, או קביעה שמדינה אחת (לרוב, מדינת המקור בה מופקת ההכנסה), תקבל זכות מיסוי קודמת, ואילו המדינה השנייה תהיה זכות מיסוי שיורית. כלומר המדינה השנייה תהיה זכאית למסות את ההכנסה, אבל תתחייב להימנע מכפל מס על ידי מתן זיכוי או ניכוי בגין המס ששולם במדינה בעלת זכות המיסוי.