נהג אשר נמצאה בגופו כמות אלכוהול גבוהה מן המותר, חשוף לכתב אישום בגין נהיגה בשכרות. החוק בישראל רואה עבירה זו כאחת מן החמורות ביותר ובניסיון למגר את התופעה, לפי דיני תעבורה נקבע עונש מינימום של שלילת רשיון הנהיגה למשך שנתיים לפחות למי שהורשע בעבירה זו. מהן בדיקות השכרות המתבצעות בישראל? האם תוצאה שמעל הרף המותר משמעה בהכרח הרשעה בעבירה? והאם נהג רשאי לסרב לביצוע בדיקת שכרות?
מהי נהיגה בשכרות?
בישראל, בדיקת שכרות מבוצעת באחת משתי דרכים: בדיקה באמצעות מכשיר הינשוף ובדיקה באמצעות דגימת דם. אין חולק על כך כי נהיגה בשכרות יכולה לגרום לפגיעות חמורות בנפש ואף למוות בכבישים, לצד פגיעה ברכוש. משכך ולאור שכיחות התופעה, חלה לאחרונה החמרה בענישה בגין עבירה זו ונקבע עונש מינימום של פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של שנתיים לפחות. הלכה למעשה, בתי המשפט מוסמכים לסטות מן הענישה הזו ובמרבית המקרים, מוטלים עונשים הרבה פחות חמורים, בפרט במקרים בהם יש נסיבות מקלות: רמת אלכוהול אשר עברה במעט מאוד את המינימום, נהג ללא עבר תעבורתי קודם וכדומה.
מכשיר הינשוף
האמצעי המרכזי בו נעשה שימוש לצורך בדיקת שכרות הוא מכשיר הינשוף. זהו מכשיר נשיפה הבודק מהי רמת האלכוהול אצל הנהג, בליטר אוויר נשוף. על פי החוק, עת נמצאה כמות של מעל 240 מק"ג, מדובר על נהיגה בשכרות. אולם, בפועל, בדרך כלל, יוגש כתב אישום רק כאשר הכמות הנה מעל 290 מק"ג. האם תוצאה זו במכשיר הינשוף משמעה בהכרח הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות? לא בהכרח! זאת משום שלא פעם, המשטרה אינה מקפידה על ביצוע בדיקת הינשוף על פי הנהלים, למשל, תפעול לא נכון של המכשיר ו/או אי כיול המכשיר. במצב זה, ניתן לעיתים קרובות להביא לפסילת הבדיקה כראיה ולהביא לביטולו של כתב האישום, לזיכוי, או לכל הפחות, להפחתה משמעותית מאוד בחומרת העונש.
בדיקת דם
לצדו של מכשיר הינשוף, ישנו אמצעי נוסף המשמש את המשטרה לאיתור נהגים אשר נוסעים תחת השפעת אלכוהול והוא בדיקת דם. עת נלקחה מן הנהג בדיקת דם ובה התגלה ריכוז אלכוהול העולה על 50 מיליגרם אלכוהול לכל ליטר דם, חשוף הנהג לאישום בגין נהיגה בשכרות. בדומה לבדיקת הינשוף, גם במקרה הזה ניתן לעיתים למצוא כשל ראייתי (למשל על ידי חשיפת פגם בטיפול הבדיקה במעבדה) אשר יביא לתוצאה של זיכוי הנהג, או לענישה מקלה יותר. האם נהג ראשי לסרב לביצוע בדיקת ינשוף או בדיקת דם? מהי משמעותו של סירוב זה?
סירוב לביצוע הבדיקה
הדעה הרווחת בקרב הציבור היא כי הנהג רשאי לסרב לערוך בדיקת שכרות ובכך להתחמק מכתב אישום. זוהי הנחה שגויה היות שנהג המסרב לבדיקה, נחשב בעיני החוק, כמי שנהג בשכרות ובית המשפט רשאי אפוא להרשיעו בעבירה זו מבלי שנערכה לו כלל בדיקת שכרות ולהטיל עליו עונש של פיסלת רישיון לשנתיים ומעלה. מסיבה זו, סירוב לבדיקת שכרות אינו כדאי ולכך נוסיף את העובדה כי לעיתים קרובות, כפי שפורט לעיל, ניתן למצוא פגם בבדיקה ולהביא לזיכוי או להפחתה ניכרת בעונש. ראוי לציין כי ישנם מקרים חריגים בהם סירוב לבדיקה יכול להתקבל, למשל מצב שבו הנהג נתבקש לבצע בדיקה במכשיר הינשוף והוא סובל ממחלת נשימה אשר אינה מאפשרת לו לבצע את הפעולה. מקרה אחר הוא מצב שבו הנהג סירב לבדיקה והשוטר לא יידע אותו בדבר ההשלכות של סירובו.