ההקלטות אשר פורסמו לאחרונה של בנו של ראש הממשלה, הקלטות אשר הושגו באמצעות האזנות סתר, עוררו סערה ציבורית ודיון ער בנוגע לתוקפן וחוקיותן של האזנות סתר, כמו גם בנוגע ליתרונות ולחסרונות של צורה זו של איסוף מידע ומודיעין. מצד אחד, משמשות האזנות סתר ככלי יעיל לחקירה ואיסוף מידע, כמו גם להוכחת טענות שונות במסגרת ההליך המשפטי. מצד שני, בעולם בו נהיה קל ופשוט יותר ויותר להקליט כמעט כל אחד, בכל מקום ובכל זמן, מקבלת סוגיית החדירה לפרטיות תוקף משנה, ומחדדת את הצורך להבדיל בין האזנות סתר חוקיות לבלתי חוקיות. מה הופך האזנות אלו לחוקיות או בלתי חוקיות ומהן ההשלכות של ביצוע האזנות בלתי חוקיות?
הצורך להגן על פרטיות הציבור אל מול הצורך באיסוף ותיעוד מידע
הקריטריונים הקבועים בחוק לביצוע האזנות סתר כך שייחשבו לחוקיות ויוכלו אף לשמש את אחד הצדדים במסגרת של משפט פלילי, נקבעו תוך התייחסות לקונפליקט בין הצורך באיסוף ותיעוד מידע לבין הזכות לפרטיות המעוגנת בחוקי היסוד במדינות רבות, ונחשבת כיום לזכות אדם בסיסית.
לכן, קובע החוק כי האזנות סתר ייחשבו לחוקיות במקרה בו בוצעו על ידי רשויות המדינה ובאישור בית המשפט – מנגנון אשר בא לרסן את כוחה של המשטרה ולפקח על האופן בו מאזינות רשויות המדינה לאזרחיהן. גם במקרה של הקלטה עצמית, בו אחד מן הצדדים בשיחה הוא המאזין בעצמו, מדובר לרוב בהאזנה חוקית ולגיטימית. לעומת זאת, במקרה בו בוצעו האזנות סתר ללא אישור בית משפט ולא על ידי רשויות המדינה או אחד מן הצדדים בשיחה (לדוגמה– חוקרים פרטיים אשר אוספים מידע עבור מקרי גירושין, ריגול תעשייתי וכד'…), הן ייחשבו לבלתי חוקיות ואף לא יוכלו לשמש את רשויות החוק, לא לצורך חקירה משטרתית ולא לצורך הליך משפט פלילי.
במקרה בו מואשמים בביצוע האזנות בלתי חוקיות, מומלץ ביותר להצטייד ב- עורך דין פלילי טוב, שכן העונשים הקבועים בחוק לביצוע עבירה מסוג זה עלולים להיות כבדשים – עד לחמש שנות מאסר בפועל, שלילה של רישיון תעסוקה (למשל, במקרה של בלשים וחוקרים פרטיים) ואף קנסות כבדים הניתנים במסגרת תביעות אזרחיות.